משנה נדה פרק ז משנה ב
השרץ שנמצא במבוי, מטמא למפרע, עד שיאמר בדקתי את המבוי הזה ולא היה בו שרץ, או עד שעת כבוד. וכן כתם שנמצא בחלוק, מטמא למפרע, עד שיאמר בדקתי את החלוק הזה ולא היה בו כתם, או עד שעת הכבוס. ומטמא בין לח בין יבש. רבי שמעון אומר, היבש מטמא למפרע, והלח אינו מטמא אלא עד שעה שהוא יכול לחזור ולהיות לח:
