משנה נדרים פרק ב משנה א
ואלו מתרין. חלין שאכל לך, כבשר חזיר, כעבודה זרה, כעורות לבובין, כנבלות, כטרפות, כשקצים, כרמשים, כחלת אהרן וכתרומתו, מתר. האומר לאשתו, הרי את עלי כאמא, פותחין לו פתח ממקום אחר, שלא יקל ראשו לכך. קונם שאיני ישן, שאיני מדבר, שאיני מהלך, האומר לאשתו, קונם שאיני משמשך, הרי זה בלא יחל דברו. שבועה שאיני ישן, שאיני מדבר, שאיני מהלך, אסור:
