היו מהלכין בדרך, ואין לו מה יאכל, נותן לאחר לשום מתנה והלה מתר בה. אם אין עמהם אחר, מניח על הסלע או על הגדר ואומר, הרי הן מפקרים לכל מי שיחפץ, והלה נוטל ואוכל. ורבי יוסי אוסר:
