משנה נזיר פרק ד משנה ו
האיש מדיר את בנו בנזיר, ואין האשה מדרת את בנה בנזיר. כיצד, גלח או שגלחוהו קרוביו, מחה או שמחו קרוביו, היתה לו בהמה מפרשת, החטאת תמות ועולה תקרב עולה והשלמים יקרבו שלמים, ונאכלין ליום אחד, ואינן טעונין לחם. היו לו מעות סתומין, יפלו לנדבה. מעות מפרשין, דמי חטאת ילכו לים המלח, לא נהנין ולא מועלין. דמי עולה, יביאו עולה ומועלין בהן. דמי שלמים, יביאו שלמים, ונאכלין ליום אחד, ואינן טעונין לחם:
