משנה סוטה פרק ב משנה א
היה מביא את מנחתה בתוך כפיפה מצרית ונותנה על ידיה כדי ליגעה. כל המנחות תחלתן וסופן בכלי שרת, וזו תחלתה בכפיפה מצרית וסופה בכלי שרת. כל המנחות טעונות שמן ולבנה, וזו אינה טעונה לא שמן ולא לבנה. כל המנחות באות מן החטין, וזו באה מן השעורין. מנחת העמר אף על פי שבאה מן השעורין היא היתה באה גרש, וזו באה קמח. רבן גמליאל אומר, כשם שמעשיה מעשה בהמה, כך קרבנה מאכל בהמה:
