משנה סוטה פרק ג משנה ו
נטמאת מנחתה עד שלא קדשה בכלי, הרי היא ככל המנחות ותפדה, ואם משקדשה בכלי, הרי היא ככל המנחות ותשרף. ואלו שמנחותיהן נשרפות, האומרת טמאה אני לך, ושבאו לה עדים שהיא טמאה, והאומרת איני שותה, ושבעלה אינו רוצה להשקותה, ושבעלה בא עליה בדרך. וכל הנשואות לכהנים, מנחותיהן נשרפות:
