משנה סנהדרין פרק ג משנה ו
כיצד בודקים את העדים, היו מכניסין אותן ומאימין עליהן ומוציאין את כל האדם לחוץ, ומשירין את הגדול שבהן, ואומרים לו אמר היאך אתה יודע שזה חיב לזה. אם אמר, הוא אמר לי שאני חיב לו, איש פלוני אמר לי שהוא חיב לו, לא אמר כלום, עד שיאמר, בפנינו הודה לו שהוא חיב לו מאתים זוז. ואחר כך מכניסין את השני ובודקים אותו. אם נמצאו דבריהם מכונים, נושאין ונותנין בדבר. שנים אומרים זכאי, ואחד אומר חיב, זכאי. שנים אומרים חיב, ואחד אומר זכאי, חיב. אחד אומר זכאי, ואחד אומר חיב, ואפלו שנים מזכין או שנים מחיבין ואחד אומר איני יודע, יוסיפו הדינין:
