משנה סנהדרין פרק ה משנה ד
ואחר כך מכניסין את השני ובודקין אותו. אם נמצאו דבריהם מכונין, פותחין בזכות. אמר אחד מן העדים יש לי ללמד עליו זכות, או אחד מן התלמידים יש לי ללמד עליו חובה, משתקין אותו. אמר אחד מן התלמידים יש לי ללמד עליו זכות, מעלין אותו ומושיבין אותו ביניהן, ולא היה יורד משם כל היום כלו. אם יש ממש בדבריו, שומעין לו. ואפלו הוא אומר יש לי ללמד על עצמי זכות, שומעין לו, ובלבד שיש ממש בדבריו:
