משנה סנהדרין פרק ז משנה ג
מצות הנהרגים, היו מתיזין את ראשו בסיף כדרך שהמלכות עושה. רבי יהודה אומר, נוול הוא זה, אלא מניחין את ראשו על הסדן וקוצץ בקופיץ. אמרו לו, אין מיתה מנולת מזו. מצות הנחנקין, היו משקעין אותו בזבל עד ארכבותיו ונותנין סודר קשה לתוך הרכה וכורך על צוארו, זה מושך אצלו וזה מושך אצלו, עד שנפשו יוצאה:
