משנה סנהדרין פרק ז משנה י
המסית, זה הדיוט המסית את ההדיוט. אמר לו יש יראה במקום פלוני, כך אוכלת, כך שותה, כך מטיבה, כך מרעה. כל חיבי מיתות שבתורה אין מכמינין עליהם, חוץ מזו. אמר לשנים והן עדיו, מביאין אותו לבית דין וסוקלין אותו. אמר לאחד, הוא אומר יש לי חברים רוצים בכך. אם היה ערום ואינו יכול לדבר בפניהם, מכמינין לו עדים אחורי הגדר, והוא אומר לו אמר מה שאמרת לי ביחוד, והלה אומר לו, והוא אומר לו היאך נניח את אלהינו שבשמים ונלך ונעבד עצים ואבנים. אם חוזר בו, הרי זה מוטב. ואם אמר כך היא חובתנו וכך יפה לנו, העומדין מאחורי הגדר מביאין אותו לבית דין וסוקלין אותו. האומר אעבד, אלך ואעבד, נלך ונעבד. אזבח, אלך ואזבח, נלך ונזבח. אקטיר, אלך ואקטיר, נלך ונקטיר. אנסך, אלך ואנסך, נלך וננסך. אשתחוה, אלך ואשתחוה, נלך ונשתחוה. המדיח, זה האומר, נלך ונעבד עבודה זרה:
