משנה סנהדרין פרק ט משנה ב
נתכון להרג את הבהמה והרג את האדם, לנכרי והרג את ישראל, לנפלים, והרג בן קימא, פטור. נתכון להכותו על מתניו ולא היה בה כדי להמית על מתניו והלכה לה על לבו והיה בה כדי להמית על לבו, ומת, פטור. נתכון להכותו על לבו והיה בה כדי להמית על לבו והלכה לה על מתניו ולא היה בה כדי להמית על מתניו, ומת, פטור. נתכון להכות את הגדול ולא היה בה כדי להמית הגדול והלכה לה על הקטן והיה בה כדי להמית את הקטן, ומת, פטור. נתכון להכות את הקטן והיה בה כדי להמית את הקטן והלכה לה על הגדול ולא היה בה כדי להמית את הגדול, ומת, פטור. אבל נתכון להכות על מתניו והיה בה כדי להמית על מתניו והלכה לה על לבו, ומת, חיב. נתכון להכות את הגדול והיה בה כדי להמית את הגדול והלכה לה על הקטן, ומת, חיב. רבי שמעון אומר, אפלו נתכון להרג את זה והרג את זה, פטור:
