משנה עבודה זרה פרק ב משנה ה
אמר רבי יהודה, שאל רבי ישמעאל את רבי יהושע, כשהיו מהלכין בדרך. אמר לו, מפני מה אסרו גבינות הגוים. אמר לו, מפני שמעמידין אותה בקבה של נבלה. אמר לו, והלא קבת עולה חמורה מקבת נבלה, ואמרו, כהן שדעתו יפה, שורפה חיה. ולא הודו לו, אבל אמרו, אין נהנין ולא מועלין. חזר, אמר לו, מפני שמעמידין אותה בקבת עגלי עבודה זרה. אמר לו, אם כן, למה לא אסרוה בהנאה. השיאו לדבר אחר, אמר לו, ישמעאל אחי, היאך אתה קורא (שיר השירים א), כי טובים דדיך מיין, או כי טובים דדיך. אמר לו, כי טובים דדיך. אמר לו, אין הדבר כן, שהרי חברו מלמד עליו, לריח שמניך טובים:
