השוכר את הפועל לעשות עמו ביין נסך, שכרו אסור. שכרו לעשות עמו מלאכה אחרת, אף על פי שאמר לו העבר לי חבית של יין נסך ממקום למקום, שכרו מתר. השוכר את החמור להביא עליה יין נסך, שכרה אסור. שכרה לישב עליה, אף על פי שהניח הגוי לגינו עליה, שכרה מתר:
