משנה עבודה זרה פרק ה משנה ז
אמנין של ישראל ששלח להם נכרי חבית של יין נסך בשכרן, מתרים לומר לו תן לנו את דמיה. ואם משנכנסה לרשותן, אסור. המוכר יינו לנכרי, פסק עד שלא מדד, דמיו מתרין. מדד עד שלא פסק, דמיו אסורין. נטל את המשפך ומדד לתוך צלוחיתו של נכרי, וחזר ומדד לתוך צלוחיתו של ישראל, אם יש בו עכבת יין, אסור. המערה מכלי אל כלי, את שערה ממנו, מתר. ואת שערה לתוכו, אסור:
