משנה עדויות פרק ב משנה ג
אף הוא העיד על כפר קטן שהיה בצד ירושלים, והיה בו זקן אחד והיה מלוה לכל בני הכפר וכותב בכתב ידו ואחרים חותמים, ובא מעשה לפני חכמים והתירו. לפי דרכך אתה למד, שהאשה כותבת את גטה והאיש כותב את שוברו, שאין קיום הגט אלא בחותמיו. ועל מחט שנמצאת בבשר, שהסכין והידים טהורות, והבשר טמא. ואם נמצאת בפרש, הכל טהור:
