אנשי חצר ששכח אחד מהן ולא ערב, ביתו אסור מלהכניס ומלהוציא, לו ולהם, ושלהם מתרין, לו ולהם. נתנו לו רשותן, הוא מתר והן אסורין. היו שנים, אוסרין זה על זה, שאחד נותן רשות ונוטל רשות, שנים נותנים רשות ואין נוטלין רשות:
