משנה ערכין פרק ו משנה ה
אחד המקדיש את נכסיו, ואחד המעריך את עצמו, אין לו, לא בכסות אשתו, ולא בכסות בניו, ולא בצבע שצבען לשמן, ולא בסנדלים חדשים שלקחן לשמן. אף על פי שאמרו, עבדים נמכרים בכסותן לשבח, שאם תלקח לו כסות בשלשים דינר, משביח הוא מנה, וכן פרה, אם ממתינים אותה לאטליס, משבחת היא, וכן מרגלית, אם מעלין אותה לכרך, משבחת היא, אין להקדש אלא מקומו ושעתו:
