משנה ערכין פרק ז משנה ה
הלוקח שדה מאביו, מת אביו ואחר כך הקדישה, הרי היא כשדה אחזה. הקדישה ואחר כך מת אביו, הרי היא כשדה מקנה, דברי רבי מאיר. ורבי יהודה ורבי שמעון אומרים, כשדה אחזה, שנאמר (ויקרא כז), ואם את שדה מקנתו אשר לא משדה אחזתו, שדה שאינה ראויה להיות שדה אחזה, יוצאת זו, שהיא ראויה להיות שדה אחזה. שדה מקנה אינה יוצאה לכהנים ביובל, שאין אדם מקדיש דבר שאינו שלו. כהנים ולוים מקדישים לעולם, וגואלין לעולם, בין לפני היובל, בין לאחר היובל:
