עת שבאו אבותינו לארץ, מצאו נטוע, פטור. נטעו, אף על פי שלא כבשו, חיב. הנוטע לרבים, חיב. רבי יהודה פוטר. הנוטע ברשות הרבים, והנכרי שנטע, והגזלן שנטע, והנוטע בספינה, והעולה מאליו, חיב בערלה:
