שני עמרים, שכחה, ושלשה אינן שכחה. שני צבורי זיתים וחרובין, שכחה, ושלשה אינן שכחה. שני הוצני פשתן, שכחה, ושלשה אינן שכחה. שני גרגרים, פרט, ושלשה אינן פרט. שני שבלים, לקט, ושלשה אינן לקט. אלו כדברי בית הלל. ועל כלן בית שמאי אומרים, שלשה, לעניים, וארבעה, לבעל הבית:
