שאור, ישרף, והאוכלו פטור. סדוק, ישרף, והאוכלו חיב כרת. איזהו שאור, כקרני חגבים. סדוק, שנתערבו סדקיו זה בזה, דברי רבי יהודה. וחכמים אומרים, זה וזה, האוכלו חיב כרת. ואיזהו שאור, כל שהכסיפו פניו כאדם שעמדו שערותיו:
