ההולך לשחט את פסחו, ולמול את בנו, ולאכל סעדת ארוסין בבית חמיו, ונזכר שיש לו חמץ בתוך ביתו, אם יכול לחזר ולבער ולחזר למצותו, יחזר ויבער. ואם לאו, מבטלו בלבו. להציל מן הנכרים, ומן הנהר, ומן הלסטים, ומן הדלקה, ומן המפלת, יבטל בלבו. ולשבת שביתת הרשות, יחזר מיד:
