משנה פרה פרק יב משנה ב
הזה, ספק מן החוט, ספק מן הכוש, ספק מן הגבעול, הזיתו פסולה. הזה על שני כלים, ספק על שניהם הזה, ספק מחברו מצה עליו, הזיתו פסולה. מחט שהיא נתונה על החרס, והזה עליה, ספק על המחט הזה, ספק מן החרס מצה עליה, הזיתו פסולה. צלוחית שפיה צר, טובל ומעלה כדרכו. רבי יהודה אומר, הזיה ראשונה. מי חטאת שנתמעטו, טובל אפלו ראשי גבעולין ומזה, ובלבד שלא יספג. נתכון להזות לפניו והזה לאחריו, לאחריו והזה לפניו, הזיתו פסולה. לפניו, והזה על הצדדין שלפניו, הזיתו כשרה. מזין על האדם מדעתו ושלא מדעתו. מזין על האדם ועל הכלים, ואפלו הן מאה:
