משנה פרה פרק יב משנה י
כסוי מחם שהוא מחבר לשלשלת, בית שמאי אומרים, חבור לטמאה ואינו חבור להזיה. בית הלל אומרים, הזה על המחם, הזה הכסוי. הזה על הכסוי, לא הזה המחם. הכל כשרים להזות, חוץ מטמטום ואנדרוגינוס והאשה. ותינוק שאין בו דעת, האשה מסעדתו ומזה, ואוחזת לו במים והוא טובל ומזה. אם אחזה בידו, אפלו בשעת הזיה, פסול:
