משנה קידושין פרק ג משנה ה
המקדש את האשה ואמר, כסבור הייתי שהיא כהנת והרי היא לויה, לויה והרי היא כהנת, עניה והרי היא עשירה, עשירה והרי היא עניה, הרי זו מקדשת, מפני שלא הטעתו. האומר לאשה, הרי את מקדשת לי לאחר שאתגיר או לאחר שתתגירי, לאחר שאשתחרר או לאחר שתשתחררי, לאחר שימות בעלך או לאחר שתמות אחותך, לאחר שיחלץ לך יבמך, אינה מקדשת. וכן האומר לחברו, אם ילדה אשתך נקבה הרי היא מקדשת לי, אינה מקדשת. אם היתה אשת חברו מעברת והכר עברה, דבריו קימין, ואם ילדה נקבה, מקדשת: