משנה קידושין פרק ד משנה ט
מי שנתן רשות לשלוחו לקדש את בתו והלך הוא וקדשה, אם שלו קדמו, קדושיו קדושין. ואם של שלוחו קדמו, קדושיו קדושין. ואם אינו ידוע, שניהם נותנים גט. ואם רצו, אחד נותן גט ואחד כונס. וכן האשה שנתנה רשות לשלוחה לקדשה, והלכה וקדשה את עצמה, אם שלה קדמו, קדושיה קדושין. ואם של שלוחה קדמו, קדושיו קדושין. ואם אינו ידוע, שניהם נותנין לה גט. ואם רצו, אחד נותן לה גט ואחד כונס:
