משנה שבועות פרק ד משנה ג
שבועת העדות כיצד. אמר לשנים באו והעידוני. שבועה שאין אנו יודעין לך עדות, או שאמרו לו אין אנו יודעין לך עדות, משביע אני עליכם ואמרו אמן, הרי אלו חיבין. השביע עליהן חמשה פעמים חוץ לבית דין ובאו לבית דין והודו, פטורים. כפרו, חיבים על כל אחת ואחת. השביע עליהן חמשה פעמים בפני בית דין וכפרו, אינן חיבין אלא אחת. אמר רבי שמעון, מה טעם, הואיל ואינם יכולין לחזר ולהודות:
