מנה לי בידך, אמר לו בפני עדים הן. למחר אמר לו תנהו לי. נתתיו לך, פטור. אין לך בידי, חיב. מנה לי בידך, אמר לו הן, אל תתנהו לי אלא בעדים. למחר אמר לו תנהו לי, נתתיו לך, חיב, מפני שצריך לתנו לו בעדים:
