משנה שבת פרק ד משנה ב
טומנין בשלחין, ומטלטלין אותן, בגזי צמר, ואין מטלטלין אותן. כיצד הוא עושה, נוטל את הכסוי והן נופלות. רבי אלעזר בן עזריה אומר, קפה, מטה על צדה ונוטל, שמא יטל ואינו יכל להחזיר. וחכמים אומרים, נוטל ומחזיר. לא כסהו מבעוד יום, לא יכסנו משתחשך. כסהו ונתגלה, מתר לכסותו. ממלא את הקיתון ונותן לתחת הכר, או תחת הכסת:
