משנה שבת פרק ט משנה ז
המוציא קפת הרוכלין, אף על פי שיש בה מינין הרבה, אינו חיב אלא חטאת אחת. זרעוני גנה, פחות מכגרוגרת. רבי יהודה בן בתירא אומר, חמשה. זרע קשואין, שנים. זרע דלועין, שנים. זרע פול המצרי, שנים. חגב חי טהור, כל שהוא. מת, כגרוגרת. צפרת כרמים, בין חיה בין מתה, כל שהוא, שמצניעין אותה לרפואה. רבי יהודה אומר, אף המוציא חגב חי טמא, כל שהוא, שמצניעין אותו לקטן לשחק בו:
