משנה תמורה פרק א משנה ב
ממירין מן הבקר על הצאן ומן הצאן על הבקר, מן הכבשים על העזים ומן העזים על הכבשים, מן הזכרים על הנקבות ומן הנקבות על הזכרים, מן התמימים על בעלי מומין ומבעלי מומין על התמימים, שנאמר (שם), לא יחליפנו ולא ימיר אתו טוב ברע או רע בטוב. איזהו טוב ברע, בעלי מומין שקדם הקדשן את מומם. ממירים אחד בשנים ושנים באחד, אחד במאה ומאה באחד. רבי שמעון אומר, אין ממירים אלא אחד באחד, שנאמר (ויקרא כז), והיה הוא ותמורתו, מה הוא מיחד, אף תמורתו מיחדת:
