משנה תמורה פרק ו משנה ד
נתן לה כספים, הרי אלו מתרין. יינות, שמנים, וסלתות, וכל דבר שכיוצא בו קרב על גבי מזבח, אסור. נתן לה מקדשין, הרי אלו מתרין. עופות, הרי אלו אסורין. שהיה בדין, מה אם המקדשין, שהמום פוסל בהם, אין אתנן ומחיר חל עליהם, עופות, שאין המום פוסל בהן, אינו בדין שלא יהא אתנן ומחיר חל עליהן. תלמוד לומר (שם), לכל נדר, להביא את העוף:
