שולחן ערוך אבן העזר סימן כח סעיף ב
גזל את האשה או גנבה או חמסה וחזר וקידשה בגזל או בגניבה ובחמס שלה ואמר לה הרי את מקודשת לי בו אם לא קדם ביניהם שדוכים ונטלה ושתקה אינה מקודשת אבל אם שידך תחלה דהיינו שנתרצית לישא אותו אע"פ שלא היו שוים בנתינת הנדוניא (הגהות אלפסי פרק קמא דקדושין) או אפילו לא שידך תחלה וכשאמר לה התקדשי לי בזה ונתנו בידה אמרה הן הרי זו מקודשת וצריך לשלם לה גזילותיה (הר"ן פ"ב דקדושין) אבל אם אחר שבא לידה אמר התקדשי לי בו אע"פ שאמרה הן אינה מקודשת אע"פ ששידך תחלה ואינה נאמנת לומר שבתחלה קבלה לשם קדושין (כ"כ הר"ן בשם הרשב"א והב"י הביאו):
