שולחן ערוך אבן העזר סימן ע סעיף יב
האשה שיצאה מבית בעלה והלכה לבית אחר אם באה מחמת טענה שהיא בשכונה שיוציאו עליה שם רע וכיוצא בזה חייב לזונה שם אם תבעה מזונות אבל אם לא תבעה מחלה על מזונות דלשעבר: הגה וה"ה אם היתה לה קטטה עם בעלה ולא מתדר לה עמו והמניעה ממנו ולותה למזונות צריך לשלם אבל אם המניעה ממנה א"צ לשלם דאין האיש חייב במזונות אשתו אלא כשהיא עמו (מרדכי פ"ב דייני גזירות וכ"כ הב"י בשם הריטב"א) ודוקא שבעלה בעיר אבל אין בעלה בעיר אין נפקותא אם הלכה לבית אביה ואם משום מלאכות הבית אם היתה חולה פשיטא דחייב דחולה לאו בת מלאכה היא ואם אינה חולה מנכה לה ממזונותיה כפי מה שצריך לשכור מי שעושה לו המלאכות קטנות שבבית אבל אינה מפסדת משום זה מזונותיה רק מחמת מעשה ידיה אם בת מלאכה היא (כל זה בב"י סי' ע"ז בשם תשו' הרשב"א) ובמקום שחייב לה מזונות אע"פ שבעלה הכריז שלא ילוה לה אדם והוא בעיר ולא תבעתו בדין ולותה חייב לשלם דלאו כל כמיניה והוא דלא ספקה במעשה ידיה (תשובת הרשב"א סימן תצ"ב):
