שולחן ערוך אבן העזר סימן צו סעיף טו
היא אומרת בתולה נשאתני וכתובתי מאתים והבעל או היורשים אומרים לא כי אלא אלמנה והכתובה נאבדה או במקום שאין כותבין כתובה אם יש עדים שעשו לה כמנהג הבתולות כתובתה מאתים אפי' אם א' היה קטן כשראה העדות ועכשיו היא גדול ויש אחר עמו מהני ואם אין עדים לא תיטול אלא מנה והבעל צריך לישבע יש מי שאומר שבועה דאורייתא ויש מי שכתב שבועת היסת: הגה וי"א במקום שאין כותבין כתובה שבועת היסת במקום שכותבין ונאבדה שבועה דאורייתא דהרי מצי הכל לכפור ולומר פרעתי ולכן מקרי מודה מקצת (המ"מ פי"ו) וע"ל סי' ק' ס"ו:
