שולחן ערוך אורח חיים סימן קנט סעיף ט
חבית שיש בה מים מניחה על ברכיו ונוטל ממנה לידים ואם היתה מוטה בארץ והמים מקלחים ממנה או שעומדת והמים יוצאים דרך הנקב שבה ונתן ידיו שם לא עלתה לו נטילה ואם היתה ברזא [פירוש דבר סותם הנקב ספינ"ה בלע"ז] בנקב והסירה וקבל המים על ידיו חשיב שפיר כח גברא וצריך להחזירה ולהסירה בכל שפיכה ושפיכה:
