שולחן ערוך אורח חיים סימן רט סעיף ב
לקח כוס של שכר או מים ובירך ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם בפה"ג ותוך כדי דיבור נזכר שטעה ואומ' שהכל נהיה בדברו וכן היתה אמירתו ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם בפה"ג שהכל נהיה בדברו יצא: הגה ואם היו אחרים שותים ג"כ ויין לפניהם ודעתו ג"כ על יין שהיה סבור שבכוסו יין ובירך בפה"ג ונמצא אח"כ שבכוסו מים או שכר כשחוזר ושותה אח"כ יין א"צ לחזור ולברך ויוצא בברכה שבירך על כוסו אע"פ שהיתה בטעות דהא דעתו היה לשתות ג"כ שאר יין גם הוציא האחרי' ששותין שם ולכן ברכתו ברכה (תשובת מהרי"ל סי' צ"ב ב"י ססי' ר"ו):
