שולחן ערוך אורח חיים סימן תלג סעיף ו
רפת של בקר אינו צריך בדיקה שאם היה שם חמץ הבהמות יאכלוהו וכן לול של תרנגולים אינו צריך בדיקה שאם היה שם חמץ התרנגולים יאכלוהו וכן אמצעה של חצר אינו צריך בדיקה שאם היה שם חמץ העורבים ושאר עופות המצוים שם יאכלוהו והני מילי מספק חמץ אבל ודאי חמץ לא: הגה אבל לקמן סימן תמ"ה סעיף ג' מבואר דמותר להשליך חמץ במקום שהעופות מצוייה כל שכן שאין צריך לבער משם אפי' חמץ ודאי עד לאחר זמן איסורו: