שולחן ערוך אורח חיים סימן תקצד סעיף א
יחיד שלא התפלל אין חבירו מוציאו. ובו סעיף אחד:יחיד שלא תקע חבירו יכול לתקוע לו להוציאו ידי חובתו אבל יחיד שלא התפלל ט' ברכו' אין חבירו יכול להוציאו: הגה ויש חולקין ואומרים דאם לא יכול להתפלל חבירו יכול להוציאו בתפלתו (ר"ן סר"ה ומרדכי והגהות אשירי ספ"ק דר"ה):
