שולחן ערוך אורח חיים סימן תרלא סעיף ה
היה הסיכוך מדובלל (פי' מבולבל) והוא הסיכוך שיהיה מקצתו למעלה ומקצתו למטה כשר ובלבד שלא יהיה בין העולה והיורד ג' טפחים ואם היה ברוחב זה העולה טפח או יותר אע"פ שהוא גבוה מג' טפחים רואין אותו כאלו ירד למטה ונגע בשפת זה היורד והוא שיהיה מכוון נגד שפת היורד: הגה דהיינו שיש באויר שבין התחתון טפח שראוי להוריד העליון ואז כשרה אפי' חמתה מרובה שיהא הצל מרובה כשהחמה באמצע הרקיע: [ר"ן פרק הישן וב"י בשם הרמב"ם]:
