וי"א דהא דאמרי' בתבעו ביום שנשלם הזמן וא"ל פרעתיך היום דנאמן ה"מ כשתבעו בסוף היום אבל קודם לכן אינו נאמן וכי אמר בסוף היום פרעתיך תוך זמנו נאמן במגו דפרעתיך היום (וי"א דוקא דטעין איהו אבל ליתמי דידיה לא טענינן) (נ"י פרק השואל):
