שולחן ערוך חושן משפט סימן קנג סעיף ד
היה הזיז שהוציא רחבו טפח ומשוך באויר חצירו של חבירו ד' טפחים (או שבולט טפח במשך ארבע' טפחים באורך הכותל) (טור) ולא מיחה בו החזיק בארבע על ד' ואם רצה להרחיב את הזיז עד שיעשה ארבע על ד' מרחיב: הגה אבל אם החזיק בזיז בולט טפח במשך י' טפחים אינו יכול להשלים כשיעור משהו אלא יכול לעשות ד' ולא יותר הוציא זיז טפח במשך ג' אינו יכול להרחיבו אלא ישאר כמו שהוא (טור ס"ז בשם הרי"ף) ואין בעל החצר יכול לבנות באויר חצירו תחת הזיז כלום אא"כ הניח לו תחתיו גובה אויר י' טפחים כדי שישתמש בזיז: הגה ואם בעל החצר רוצה לקבוע זיז בכותל חבירו בעל הכותל יכול למחות בו אפי' בזיז פחות מטפח (טור):
