שולחן ערוך חושן משפט סימן קנג סעיף יב
ראובן היה לו בית אצל חצר שמעון ומי גגו נוטפים לחצר שמעון ונפל ביתו של ראובן ושוב בנה שמעון בית בחצרו וקנה מראובן שיקבל מי גגו בחרבתו בכ"מ שירצה ואח"כ בנה ראובן חרבתו והחזיר מי גגו לחצירו של שמעון כבתחלה ומי גגו של שמעון שקנה מראובן שיקבלם (נוטפין) על גג ראובן (וחוזרים לחצר שמעון עם מי גג ראובן) ושמעון טוען שאין לו לקבל מי גגו דראובן אלא אדרבה הוא צריך לקבל מי גגו הדין עם שמעון: הגה ראובן שמימיו יורדין על גגו של שמעון והחזיק בזה ובא שמעון להגביה גגו צריך ליכנס בשלו כדי הנחת מרזב במקום ראשון שלא יפסיד חבירו (מרדכי ריש ב"ב) מי שהחזיק בחצר חבירו לשפוך בה מי כביסה אחת ממחין בידו שלא ישפוך בה חמשה כביסות וכן אם החזיק למי גשמים לא ישפוך שם מי כביסה (נ"י פ"ק דב"ב) אבל השופך שופכין ברשותו דרך ביב העוברת בחצר חבירו אע"פ שלא החזיק אלא לדבר אחד יכול לשפוך שם מה שירצה הואיל דברשותו הוא שופך (שם ד"ד):
