שולחן ערוך חושן משפט סימן רמה סעיף י
המקבל את המתנה וזכה בה ואחר שבאה לידו והוא שותק חזר בו ואמר איני רוצה בה או איני מקבלה או הרי היא בטלה או מום זה נראה לי בה לא אמר כלום לענין שתחזיר לבעלים אלא הרי היא הפקר וכל הקודם בה זכה (ואם יש לו בעל חוב גובה ממנה) (טור) אבל אם היה צווח מעיקרא לא קנה המקבל וחוזר לבעלים הראשונים : הגה וכל זה באומר אחד מן הלשונות שמשמעותם שאינו רוצה בה אבל אם אמר לשון דמשתמע שלא היתה מתנה מעיקרא אע"ג דשתק תחלה נאמן בהודאתו ואפי' חב לאחרים כגון שיש לו ב"ח עליו מ"מ מאחר שלא היתה בחזקתו עד עתה נאמן עליה אמר אי אפשי בה אם המתנה מטלטלין הו"ל הפקר ואם היה קרקע מאחר ששתק תחילה אין בדבריו כלום (הכל בטור):
