שולחן ערוך חושן משפט סימן רנ סעיף יז
מתנת ש"מ בכולה שנתנה בקנין לא קנה אפי' מת ואפי' אם נכתבה המתנה בשטר ומסר לו השטר מחיים לא קנה דשמא לא גמר להקנות לו אלא בקנין ואין קנין לאחר מיתה ואם פירש שלא הקנה אלא כדי לייפות כחו כגון שכתב וקנינא מיניה מוסף על מתנת' דא קנה (וכן אם כתב דשטר זה יהיה בכל אופן המועיל הוי כאלו כתוב יפוי כח וקנה) (מהר"ם פאדוואה סי' נ"ו) ויש מי שאומר דה"ה נמי מצוה מחמת מיתה בקנין דינו כמתנת ש"מ שהקנין מגרע כחו אלא א"כ יפה כחו: הגה וי"א דאם הנותן לא ביקש הקנין רק המקבל הוי כיפוי כח (פסקי מהרא"י סי' ר"ל) וכן אם אמר אחר הקנין שתתקיים המתנה הוי כיפוי כח (ריב"ש סי' קס"ז) הקנה לו מטלטלין אגב קרקע לא קנה המטלטלים אע"פ שקנה לאחר מיתה הקרקע דהו"ל כאלו הקנה לו מטלטלין עם קרקע של מקנה ואם א"ל מטלטלין אלו לפלוני וליפוי כח אני נותן לו אגב קרקע קנה (תשובת רשב"א סי' תתפ"ב) ש"מ שצוה להיות פלוני ופלוני אפוטרופס על נכסיו וקנו מידו דבריו קיימין ואין צריך בזה יפוי כח (ב"י בשם הריב"ש) וכן אם קנו מידו שמקנה מעכשיו או מהיום אע"פ שפירש שהמתנה לא תהא קיימת רק לאחר מיתה דבריו קיימין וא"צ יפוי כח (ב"י בשם הריטב"א):
