שולחן ערוך חושן משפט סימן שיב סעיף טז
ב"ה שאמר לזמן השכרתיך והשוכר אומר לא שכרתי אלא סתם או לזמן ארוך על השוכר להביא ראיה ואם לא הביא ב"ה נשבע היסת ומוציאו מן הבית: הגה וכן בכל ספק שנופל בין הדר בבית חבירו ובין חבירו (המגיד פ"ז דשכירות) אם לא שאכלה שני חזקה דאז נאמן במגו דלקחתי (רשב"א וע"ל סי' שט"ו ס"ג ובסי' שי"ו):
