שולחן ערוך חושן משפט סימן שלד סעיף ד
מי ששכר מלמד לבנו וחלה התלמיד אם אינו רגיל באותו חולי (והוא הדין אם מת הנער) (מרדכי ריש פרק האומנין) ואפי' אם רגיל והמלמד מהעיר ומכיר בו פסידא דמלמד אבל אם רגיל בחולי ואין המלמד מכיר בו כגון שאינו מן העיר פסידא דבעל הבית ונותן לו כל שכרו משלם: הגה דכל לומדי תורה יותר נוח להן ללמוד מלילך בטל (טור ס"ו) ועיין לקמן סי' של"ה קצת דיני מלמד ביורה דעה סי' רמ"ה ובי"ד סי' רמ"ח סעיף ה' מדין אשה שהשכירה מלמד לבנה אם בעלה יוכל למחות וע' לעיל סי' פ"א סעיף א' וסעיף ז' מי שאמר לחבירו ללמוד עם בן חבירו אם חייב לשלם וע' לעיל סוף סי' רל"ז אם יש משום השגת גבול אצל מלמד ועיין לעיל סי' של"ג דינין הרבה מדין מלמד:
