שולחן ערוך חושן משפט סימן שמ סעיף ד
השואל בהמה חייב במזונותיה משעה שמשכה עד סוף ימי שאלתה: הגה וי"א דלא בעינן משיכה אלא מיד שנסתלקו הבעלים (טור כדעת הר"י והרא"ש וע"ל ריש סי' רצ"א וש"ז) ואם כחש בשרה כחשה דלא הדר חייב לשלם מה שפחתו בדמים ואם היה הכחש מחמת מלאכה פטור וישבע שבועת השומרים שמחמת מלאכה כחשה:
