שולחן ערוך חושן משפט סימן שצד סעיף ג
המעמיד בהמת חבירו על גבי קמת חבירו המעמיד חייב לשלם מה שהזיק' וכן אם הכישה (פי' הכה אותה) עד שהלכה לקמת חבירו והזיק' זה שהכיש' חייב: הגה ואפי' הפירות ברשות הרבים דהוי כמזיק בידים (המ"מ פ"ד מנזקי ממון וב"י בשם רשב"א): ודוקא הכישה כיוצא בזה אבל קם לה באפה עד שהלכה שם פטור דהוי גרמא בניזקין (המגיד שם ודלא כדעת הראב"ד):
