תבלין שנדוכו במדוכה של בשר בן יומו אסור לאכלם בחלב. (וי"א אפי' אינו בן יומו) (רשב"א סימן תמ"ט ובארוך וע"ל סימן צ"ה סוף ס"ב בהג"ה):
